רגעים קטנים
כולם מסכימים על היופי הבלתי מעורער של הטאטמי אבל חלק אומרים שהוא לא כל כך מתאים לאורחות חיינו ; בגלל שלא עולים עליו עם נעליים, בגלל שאי אפשר לעשות עליו ספונג'ה ובגלל שמומלץ למעט בריהוט.
אבל כל הדברים השונים האלו, כך אני מסבירה ללקוחות, מביאים אתם את הדבר שבלעדיו אין חיות וחיוניות.
הטאטמי הוא מורה לתשומת לב, לעצור ולחלוץ את הנעליים, רגע של תשומת לב.
להתנהל בעדינות עם אוכל ושתיה , רגעים של תשומת לב.
רגעים ש"מאלצים" אותנו לעבור מהתנהגות אוטומטית להתנהגות שונה, מודעת, ועוזרים לנו להיזכר בדברים החשובים של החיים.
בפגישותיי עם אנשים הם מספרים על מערכות יחסים נטולות שמחה או על ענן אפרורי שהולך אתם לכל מקום או על היעדר השקט, היעדר ריכוז ועוד.
האמצעים שעומדים לרשות המורים והמטפלים הרוחניים הם רבים אבל בסופו של דבר כולם מכוונים לאותו המקום, להעיר את מרכז תשומת הלב והענן האפרורי מתפוגג.
תשומת לב היא החיבור למה שקורה ברגע זה, היא ההכרה במציאות והוויתור על הוויכוח איתה, היא יכולת ההקשבה לעצמנו ולאחרים. זוהי ערות.
כשיש לנו את כל אלו המעשה הנכון מתגלה מעצמו, כל כך הרבה כלים עומדים לרשותנו , שתיקה, מגע, מנוחה, לדחוף קדימה או להרפות, החכמה היא לבחור נכון איזה מהם מתאים לכל סיטואציה ובאיזה מינון.
טאטמי, דרך של תשומת לב.
